זהר

קכז) דבעי ליה לב"נ, כיון דאתקין גרמיה בפולחנא דעובדא, בתקוני דמצוה וקדושה, ליחדא לביה בתקונא דפולחנא פנימאה דמאריה, ולשואה לביה ורעותיה בההוא פולחנא דאינון מלין, דהא מלה סלקא.

פירוש הסולם

קכז) דבעי ליה לב"נ וכו': שהאדם צריך, אחר שהתקין עצמו בעבודת המעשה, דהיינו בחינה א' הנ"ל (באות קכב) בתקוני מצוה וקדושה, שהם ציצית ותפילין, הוא צריך ליחד לבו בתקון עבודה הפנימית של רבונו, דהיינו בחינה ב' (שבאות קכב) ולשום לבו ורצונו בעבודה ההיא של אלו הדבורים שבתשבחות. כי הדבור עולה למעלה.