זהר

קכז) וע"ד אנן מתערי לה, ואמרינן שמע ישראל, אתקין גרמך, הא בעליך ייתי לגביך בתקונוי, זמין לקבלך. יי' אלהינו יי' אחד, ביחודא חדא, ברעותא חדא, בלא פרודא, דכל אינון שייפין כלהו אתעבידו חד, ועיילון בחד תיאובתא.

פירוש הסולם

קכז) וע"ד אנן מתערין וכו': וע"כ אנו מעוררים אותה, את המלכות, ואנו אומרים שמע ישראל, היינו המלכות, שישראל נכללים בה, ופירושו, שאנו אומרים אל המלכות, התקן את עצמך, כי בעלך, ז"א יבא אליך עם תקוניו והוא מזומן לנגדך. ה' אלקינו ה' אחד ה' זה אבא, אלקינו זו אמא, ה' זה ז"א, כמ"ש לפנינו, והם אחד, דהיינו ביחוד אחד, ברצון אחד בלא פרוד, וכל אלו איברים דז"א, דהיינו הספירות שלו, נעשו אחד, ונכנסים בהשתוקקות אחת, דהיינו ביסוד דז"א.