תוכן

קכז) והנה הי"ס דאצילות, להיותם לבושים למלכות דאד"ק, התחיל בהם הסיגים, ונרמזו באלה המלכים, הנרמזים בריש אדרת נשא, כי כלם בני מלכים. ​בראשית ברא אלהים ומתחילה לא נתקנו,עד שיצא הדר, (מלך הח') ה"ח שם הוי"ה, היא תולדת היסוד דאד"ק מילה שנתנה בשמיני, והוא הדרת פנים זקן, והוליד טפת הלובן, הנקרא חסד, במ"ן דמלכות שבו, שהוא טפת אודם ארץ אדום, וכדין עלמין אתקנו, שהם הז' מלכים הכוללים עשר ספירות דאצילות, כי הראשון כולל ג"ר, וכדין עלמין אתבסמו בזווג יסוד ומלכות דאד"ק, וזהו ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים, שיתוף רחמים בדין, ואז נתקן האצילות. גם המלכות עצמה דאדם קדמון, שהיא רישא דאצילות, נתקנה טיפת אודם שלה, ועליה נאמר באדרת נשא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא, לית עמא מתתקנא. ואין הכונה ח"ו עליה עצמה, רק על אור שבעה תחתונות, המתלבשים בעשר ספירות דאצילות, אך עצמות וממשות שבעה תחתונות שלה, נשארו במקומם, רק ניצוצי אורם הם היורדים להתלבש באצילות, ונקרא רישא דעמא. ולכן נקרא אני, ונקרא אין, והיא מלכות אדם קדמון, והוא כתר דאצילות, והבן זה היטב.