זהר

קכז) ואת הככבים, כיון דנוקבא פקידת ביתא, ואתכניסת לבעלה, לית שולטנו לביתא, אלא לעולמתן דאשתארן בביתא, לאתקנא כל תקוני ביתא, ובתר אתהדר ביתא, לשלטנו דדכורא, ביממא, כלא כדקא חזי.

פירוש הסולם

קכז) ​ואת הככבים, כיון דנוקבא פקידת ביתא, ואתכניסת לבעלה, לית שולטנו לביתא אלא לעולמתן דאשתארן בביתא: הכ' ואת הככבים יורה, כיון שהנוקבא צותה להבית ונכנסה לבעלה, אין ממשלה בהבית אלא לעלמות שנשארו בהבית. כלומר שהעלמות המשמשות להנוקבא מכונים ככבים. והסו"ה ואת הככבים, שהנוקבא מוסרת להם השליטה על ביתה, בעת שנכנסת לזווג עם הז"א. וה"ס קדרותא דצפרא, סמוך לאור הבקר, כי אז ממשלת העלמות שהם הככבים, שהיא שליטה פחותה, וע"כ נכפל אז החושך בהעולם. שזסו"ה ​וחוק לנערותיה. אמנם היא הכנה אל הזווג. וז"ש לאתקנא כל תקונא ביתא, בכדי לתקן כל תקוני הבית, כלומר להכינה אל הזווג עם השמש, לתיקון שפע היום. ובתר, אתהדר ביתא לשלטנו דדכורא ביממא, ואח"כ, דהיינו אחר הזווג שבקדרותא דצפרא, חוזר הבית לממשלת הזכר ביום. כלא כדקא חזי ונעשה הכל כמו שצריך להיות. כלומר שהנוקבא נכללת תחת שליטת הזכר בסוד הזווג, ואז משפעת אור הבוקר להעולם, כמו שצריך להיות.