זהר

קכז) ותו, בגין לאמשכא עינא ולבא דיעקב, בשפירו דרחל, למעבד דיוריה תמן, ובגינה אזדווגת ליה לאה, ואוקימת כל אינון שבטין במה ידע יעקב מאן היא רחל. אלא דאינון רעיין אמרו ליה, דכתיב והנה רחל בתו באה עם הצאן.

פירוש הסולם

קכז) ותו, בגין לאמשכא עינא ולבא וכו': ועוד, משום זה, לא נגלה לאה אלא רחל, כדי להמשיך עינו ולבו של יעקב ביפיה של רחל, ויקבע דירתו שם, ובשבילה נזדווגה לו גם לאה והעמידה כל אלו השבטים. ושואל, במה ידע יעקב מי היא רחל, הלא לא הכירה. ומשיב, אלא שהרועים אמרו לו, שכתוב, ​והנה רחל בתו באה עם הצאן.