חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קכז

זהר

קכז) בפלגותא דשערי, מתאחדא חד אורחא, בארחא דעתיק יומין, ומתפרשן מניה כל אורחוי דפקודי אורייתא, כל מאריהון דיבבא ויללא תליין בכל קוצא וקוצא, ואינון מפרשין רשתא לחייביא, דלא ידעין אינון ארחין. הה"ד, דרך רשעים כאפלה. וכל אלין תליין בקוצין תקיפין, ובג"כ כלהו תקיפין. ואוקימנא באינון שעיען אתאחדן מאריהון דמתקלא, דכתיב, כל ארחות יי' חסד ואמת. וכל כך, בגין דמשכין ממוחין סתימין דרהיטי דמוחא.

פירוש הסולם

קכז) בפלגותא דשערי מתאחדא וכו': בהתחלקות השערות דז"א, מתאחז דרך אחד, בדרך התחלקות השערות דעתיק יומין, כלומר שמקבל שפעו ממנו, ומתחלקים ממנו, כל הדרכים של מצות התורה. כל בעלי יבבה ויללה תלוים בכל קוץ וקוץ שבשערות, והם פורשים רשת לרשעים שאינם יודעים אלו הדרכים. ז"ש דרך רשעים כאפלה, וכל אלו תלוים בקוצין הקשים. ומשום זה כולם קשים. והעמדנו, שבאלו קוצין החלקים מתאחזים בעלי המתקלא, שכתוב, כל אורחות ה' חסד ואמת. וכל כך הוא, משום שממשיכים ממוחין סתומים של השמאל, הנקראים רהיטי מוחא.
פירוש. השערות, הם כל מיני דינים הנמשכים מתקוני ג' קוין שבמוחין כנ"ל. והלבן שבין השערות, רומז על חסד שאין בו דינים. כי מתוך שהצדיקים רואים הדינים המתפשטים לנוטים לימין ולנוטים לשמאל, הם יודעים דרך קו האמצעי החלק שאין בו שום שערות ודינים, שמקור הדרך הזה הוא בגלגלתא דא"א כנ"ל (באד"ר אות ל"ג) שעליו נאמר וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. ומאיר לאורחא דפלגותא דשערי שבגלגלתא דז"א. וז"ש, בפלגותא דשערי מתאחדא חד אורחא בארחא דעתיק יומין, שהצדיקים ההולכים בקו אמצעי הם יונקים מאורחא דגלגלתא דא"א, המאיר באורחא דז"א. וכל תרי"ג מצות באים לעזור לאדם שילך בדרך אמצעי הזה, שאין בו משערות דקו ימין ואין בו משערות דקו שמאל. כי רמ"ח מצות עשה מצילים אותו משערות דימין, ושס"ה מצות ל"ת מצילים אותו משערות דשמאל. וז"ש ומתפרשן מניה כל אורחוי דפקודי אורייתא. שכל מצוה מטלת אורה בדרך הלבן הזה. ואין לשאול, הרי גם מקו אמצעי יש שערות ודינים. הענין הוא שהדינים שבו הם ג"כ מבחינת הנטיה לקו ימין או לקו שמאל, שהם מענישים אותם, כדי שילכו בקו האמצעי ממש, וכשמקבלים הדינים ההם, נשמעים לו ללכת בקו אמצעי, אבל להולכים בקו אמצעי אין דינים כלל.
ולפיכך אחר שביאר בחינת הלבן שבקו האמצעי הנקרא אורחא דפלגותא דשערי, מבאר הדינים הנוהגים בקו האמצעי, שהם דעת, הנקראים קוצין, שהם מענישים את הנוטים לימין או לשמאל (כנ"ל אות קכ"ד). וז"ש כל מאריהון דיבבא ויללה תליין בכל קוצא וקוצא, דהיינו בעלי הדין המענישים ומביאים יבבה ויללה לעולם הם תלוים בדינים דקו אמצעי, דהיינו הנמשכים מדעת, המכונים קוצין. ואינון מפרשין רשתא וכו' שמפילים אותם ברשת שלהם. כי דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. והם נופלים לרשת הדינים שבקוצי השערות. אמנם הצדיקים ההולכים בקו אמצעי הם הולכים באורחא דפלגותא דשערי, שהוא לבן ואין בו שערות כלל, שעליו נאמר, (שם) וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. וכבר ידעת שיש בקו אמצעי ב' בחינת דינין דמנעולא ודמפתחא, שבעת שגלוים בו הדינים דמנעולא אין המוחין יכולים להתפשט בו, אלא אחר שממתיק המלכות לבחינת מפתחא אז מתגלים בו המוחין (כנ"ל לך דף י"ג ד"ה ונתבאר) וז"ש, וכל אלין תליין בקוצין תקיפין, שכל זה אמור בקוצין היוצאים מבחינת מנעולא, שהם דינים קשים, ואוקימנא באינון שעיען, דהיינו אותן הבאות מדינים דמפתחא, שהן חלקות, אתאחדן מאריהון דמתקלא, בהן מתאחזים בעלי המתקלא, שה"ס המסך דחירק המתוקן בבחינת מפתחא, (כנ"ל בספרא דצניעותא אות ג' בהסולם) שהוא גורם ליציאת המוחין דפנים בפנים. וז"ש שעליהם כתוב, כל אורחות ה' חסד ואמת, כדי שיתגלו המוחין דגדלות הכלולים מחסד וחכמה. הנקראים חסד ואמת. וכל כך, למה הם גורמים כל זה. הוא בגין דמשכין ממוחין סתימין דרהיטי דמוחא. שלהיות המסך דחירק מתוקן בסוד המתקלא שפירושו, שהחסדים יאירו ממעלה למטה, והחכמה ממטה למעלה, אז יכולים להמשיך ולגלות מוחין הסתומים שבשמאל, כי אז הם נכללים בחסדים דימין ולא זולת. כמ"ש בספד"צ הנ"ל.