זהר

קכז) ואנת אליהו, דסליקת לעילא, לעילת העילות, והוא טעין לך מכל טוב, נחית לגבה, ותהוי כרוב תחותא, לנחתא לה מלאה כל טוב. ומלאכין, דאבא ואימא, דאינון י"ה, אסתרו לה, בנחיתו דילה. ומלאכין דבעלה, ברא דאבא ואמא, ו', כסיאו לה, ומעפפין לה, משית גדפין אב"ג ית"ץ, ובל"ו דתליין מנייהו כחשבון ל"ו. ודאי איהו שרפים עומדים ממעל לו. ונחיתת ה' דיליה, טמירא מכוסה בהון. ומלאכין דאינון דצדיק ח"י עלמין, אסמיכו לה עלייכו כחיון דסמכי לכרסייא.

פירוש הסולם

קכז) ואנת אליהו דסליקת וכו': ואתה אליהו, שעלית למעלה לעילת העילות, והוא עמס עליך מכל טוב, רד אליה, אל המלכות, ותהיה תחתיה כרוב, להוריד אותה מלאה כל טוב. והמלאכים של אבא ואמא, שהם י"ה, יהיו מכתירים אותה בירידה שלך. והמלאכים של בעלה, של המלכות, שהוא ו', בן של אבא ואמא, יהיו מכסים אותה, ומעופפים אותה משש כנפים שהן מן שש אותיות אב"ג ית"ץ, ובל"ו אותיות שבשש שמות התלוים מאב"ג ית"ץ, שהן קרע שטן, נגד יכש, בטר צתג, חקב טנע, יגל פזק, שקו צית. שהן כחשבון לו, ודאי הוא, שרפים עומדים ממעל לו. דהיינו בל"ו אותיות הנ"ל. ויורדת ה' שלו, דהיינו המלכות, נסתרת ומכוסה בהם. והמלאכים שהם מצדיק ח"י העולמים תסמיכו אותה עליכם כמו חיות הסומכות את הכסא.