זהר

קכז) מה עבד קב"ה, אעקר לאבוי ולאמיה מגנתא דעדן, ואייתי להו עמיה, למהוי עמיה בחדוה דבנוי, ולית חדוה כחדוה דפורקנא, דכתיב בה, ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יי' מלך. אז ירננו עצי היער מלפני יי' כי בא לשפוט את הארץ. ע"כ.

פירוש הסולם

קכז) מה עבד קב"ה וכו': מה עושה הקב"ה, הוא עוקר את אביו ואמו מגן עדן ומביאם עמו שיהיו עמו בשמחת בניהם. וכן בזמן הגאולה, שאין שמחה כשמחת הגאולה, שכתוב בה ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך, אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט הארץ. שמביא אז הקב"ה את האבות והאמאות של ישראל להיות בשמחתם. (ע"כ רעיא מהימנא).