זהר

קכז) א״ר אילאי, כל אלין דהכא, כגוונא דא מתקנן, למהוי כל חד תמים עם יי׳. ועל רזא דא, במדבר הזה יתמו. אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר, הכי הוא ודאי, דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יי׳ בארעא קדישא, אתר דיי׳ שארי תמן, למהוי אפין באפין כחדא עמיה, והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יי׳ כדקא יאות. ושם ימותו, כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא.

פירוש הסולם

קכז) א״ר אילאי כל וכו׳: א״ר אילאי כל אלו שבכאן דהיינו דור המדבר, מהתקנים כעין זה להיות כל אחד תם ים עם ה'. ועל סוד הזה נאמר, במדבר הזה יתמו, דהיינו שיקבלו בחי׳ תם. ואם תאמרו כשנאמר זה, נאמר לרע, ולא לשבחם. כך הוא ודאי, שאינו לשבחם, כי היה להם להיות כל אחד תמים עם ה׳ בארץ הקדושה, במקום שהקב״ה שורה שם פנים בפנים ביחד עם המלכות. ועתה הנה כל אחד תמים במדבר הזה בחוץ מקום רחוק משם, מארץ הקדושה, שאין המלכות מסתכלת פנים בפנים להיות עם ה׳ כראוי. ושם ימותו, היינו כמו שראיתם אותם עושים בכל יום (כנ״ל באות ק״ג), שמתים וחוזרים לתחיה.