זהר

קכז) ענבים אימא תתאה, דכניש יין ושכר לגווה, ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא, דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא, כד אתיא לאזדווגא בדכורא, והא דיקנא לא אשתכח בה. בג״כ הוא תלי שערא דרישא ודיקנא, ורזא דמלה נזיר אלהים אקרי, ולא נזיר יי', פריש מדינא כלא.

פירוש הסולם

קכז) ענבים אמא תתאה וכו׳: ענבים הם אם התחתונה שהיא מלכות, שמאספת יין ושכר אליה, דהיינו הארת החכמה מקו שמאל של הבינה ומלכות כנ״ל. ועל כן הנזיר נפרש מכל צד השמאל, מיין ושכר וענבים, שלא להראות מעשה מהם אצלו. ענבים אלו שהם מלכות, אין שערות וזקן תלויות בהן, שהרי הנוקבא שהיא המלכות, צריכה לגזוז שערה, היינו שער הגוף, כשהיא באה להזדווג עם דכר, שהוא ז״א. וזקן לא נמצא בה. שהיא מטעם הנ״ל בדבור הסמוך, משום זה הנזיר, שהוא מימין, ששם שורש השערות כנ״ל, הוא בהיפך, שערות הראש וזקן תלויות בו ואסור לגלחם, וסוד הדבר, נזיר אלקים נקרא. דהיינו שהוא מופרש משם אלקים שהוא שמאל, ולא נזיר הויה, שהוא ימין. כי הוא נפרש מן הדין לגמרי. נזיר, פירושו נפרש.