זהר

קכז) חוטמא דאזיל בארח מישר, ומיתקנא על גבי אנפין. הא איהו באת ה״א בשלימו. דא אתגלי במצחיה תרין שרטוטין רברבין. וה׳ זעירין. ותרין מסטרא ימינא לגביה שעריה. מישר מתתא לעילא. שעריה בין אוכם וסומק, תלייא על אודנוי. עינוי רברבין ירוקין. וחוטא סומקא סחרא לגו. אנפוי אריכין.

פירוש מעלות הסולם

קכז) חוטמא דאזיל בארח וכו׳: החוטם שהוא בדרך ישרה, והוא מתוקן היטב על הפנים, איש זה הוא באות ה׳ במלואה דהיינו ה"א. זה מתגלה במצחו ב׳ קוים גדולים, וחמשה קטנים, וב׳ קוים לצד ימינו אצל השערות, ההולכים ביושר ממטה למעלה, שערותיו הן בין שחור לאדום, תלויות על אזניו. עיניו גדולות וירוקות, וחוט אדום מסבב בתוכן פניו ארוכים.