זהר

קכז) הא אלין נפקין, אחרנין דפקין ג לפתחא, ואמרין אדני שפתי תפתח ואינון מארי דקומה. מסטרא דאימא עלאה אתקריאת שכינתא בטן. הה״ד מבטן מי יצא הקרח. כעין הקרח הנורא. גוף דילה עמודא דאמצעיתא. בטן עליה אתמר בטנך ערמת חטים שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו'.

פירוש מעלות הסולם

קכז) הא אלין נפקין וכו': הרי אלו יוצאים, ואחרים דופקים בפתח, ואומרים אדני שפתי תפתח, והם בעלי הקומה שזכו להיות מרכבה לקומת המלכות. ומפרש, מבחינת אם העליונה, היינו בינה, שמלכות עלה למקום החזה שלה, נקראת השכינה, היינו מלכות, בטן, היינו בטן הבינה כי מחזה ולמטה דבינה נחשב למקומה של מלכות. ז״ש מבטן מי יצא הקרח, היינו בעת שבינה מאירה אל המלכות מבחינת קו שמאל שלה לבד, שאז נקראת המלכות ימא דקאפו. (עי׳ זהר ב״א אות ש״א) וכן נאמר, (יחזקאל א׳) ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא. גוף שלה עמוד האמצעי היינו תפארת שבמלכות, שנקרא בטן, עליו נאמר בטנך ערמת חטים שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו', שאפילו בירידתה למקומה לא חסר המזוג שנכללה ממדת הרחמים דבינה.