תוכן

קכו) ועתה נחזור לבאר כלל גדול באורך בעזרת השם, בענין כל העולמות, ענין נאה ומקובל על אמיתתו, כולם עולמות של אצילות בריאה יצירה עשיה, הנה נודע, כי האצילות הוא אבא, והוא חיה, ובריאה אימא, והיא נשמה. ויצירה זעיר אנפין, והוא רוח. ועשיה מלכות, והוא נפש. ושמע עתה והבן, ונתחיל בבחינת זעיר אנפין שבארבעה עולמות, וממנו תבין שאר הפרצופין. דע, כי באצילות ז"א, ביארנו שיש שלשה לבושים, הנקרא גוף, ובתוכם תשע הויו"ת מנוקדות, נחלקות בבחינות הפנימיות והרוחניות, שהם נר"ן ונשמה לנשמה, כנזכר בשער אבי"ע. אמנם דע, כי כל ההויו"ת אלו, הם קשר אחד, כי כל הוי"ה היא רוחניות ספירה אחת כנזכר שם, וא"כ איך כללו ד' אלו הבחינות של נפש ורוח וכו', בהוי"ה אחת, ולא הוי"ה אחת לכל בחי' מארבעה. אמנם הטעם הוא, כי כל זה הפנימיות והרוחניות, אינם רק בחי' אחת לבדה, והיא הבחינת חיה, ובחי' נשמה לנשמה, של כל הד' עולמות אבי"ע בכללם. וקוץ היו"ד שבה, היא בחינת יחידה שבה. והיו"ד, חיה שבה. וה' ראשונה, נשמה שבה. וי"ו, רוח שבה. וה' תתאה, נפש שבה. אמנם כולם הם בחי' חיה של כל העולמות, ועל כן הוא הוי"ה אחת בלבד, כולל כל החמשה בחי' האלו, כל ספירה וספירה וזה כולם בחכמה עשית, הנאמר על עולם האצילות, כי חכמה היא חיה דכללות העולמות. ואמנם השלשה לבושים הנקראים כלים, הם בחי' נר"ן של כל העולמות כולם דאבי"ע, כמ"ש בע"ה. אבל בערך החיה, נקרא אלו שלשה גופים שלה, כי הרי אפילו הבינה שהיא נשמה, נקראת בית גופנית לחכמה שהיא חיה, ומכ"ש הרוח והנפש.