תוכן

קכו) ואומרו ומתפשטן בחוטמוי בפומא כו', הענין הוא במה שנודע מספר יצירה, כי כל אבר ואבר נוצר על ידי אות א' מאלפא ביתא, ונמצא כי חמשה אותיות מנצפך מתחלקות בה' מקומות האלו. כיצד: מ"ם סתומה דמנצפ"ך היא בחוטם, כי צורת כל נקב משני נקבי החוטם, הוא עגול כצורת ם' סתומה. ואות ן', פשוטה בדרועין, כי ציור הזרוע הוא ארוך, כדמיון הן' פשוטה. ואות צ', היא באצבעות. ואות פ', בפה. ואות ך', בכפות הידים. וצריך אני להודיעך, ענין זה בדרוש קין והבל, אעפ"י שנתבאר ענין זה יותר באורך במקומו, והענין, כי קין והבל הם סוד הגבורות, כנזכר לקמן בדף קמ"ג ע"א, וז"א, ותאנא בצניעותא דספרא, בעא עתיקא קדישא למחזי, אי אתבסמו דינין כו', וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא, נפיק תקיף קשייא כו'. והענין הוא, כי שניהם בחינת גבורות, אלא שגבורות קין, מרובות מגבורות הבל, כי הבל הוא בבחינת שתי הגבורות, הנרמזים בחוטם ובפה, שהם סוד מ' ופ' דמנצפ"ך, כי משני מקומות אלו בלבד יוצא מהם הבל, ולכן נקרא על שמם הבל. גם הוא באופן אחר, כי הבל רוצה לומר: ה' פעמים ל"ב, רוצה לומר ל"ב אלהי"ם, ובכל אחד חמשה אותיות, וחמשה פעמים ל"ב, הם בגימטריא ק"ס, ועם הכולל הם קס"א, כמנין מ"ם פ"א, שהם קס"א. הרי, איך הבל נאחז בשתי אותיות מ"פ דמנצפ"ך. ושלשה גבורות הדרועין והאצבען והידין, הם סתומים בלי הבל יוצא מהם, והם בחינת קין, שהוא בגימטריא ק"ס, כמנין שלש אותיות נצ"ך דמנצפ"ך הנשארות, שמספרם ק"ס. ונמצא, כי כל הגבורות נכללות בקין והבל, והם שרשי כל הדינים כולם.