זהר

קכו) כגוונא דא, מאן דאסתאב בהאי עלמא, איהו משיך עליה רוח מסאב, וכד נפק נשמתיה מניה, מסאבין ליה, ומדוריה בין אינון מסאבין, ואלין אינון מזיקין דעלמא. כמה דאתמשך בר נש גרמיה בהאי עלמא, הכי הוא מדוריה, ואתמשך בההוא עלמא, ואינון רוחי מסאבי מסאבין ליה, ואעלין ליה לגיהנם.

פירוש הסולם

קכו) כגוונא דא וכו': כעין זה, מי שנטמא בעולם הזה, מושך על עצמו רוח הטומאה, וכשנשמתו יוצאת ממנו, מטמאים אותו, הס"א, ודירתו בין אלו הטמאים, ואלו הם מזיקי העולם. כי כמו שאדם ממשיך על עצמו בעולם הזה, כן הוא דירתו וכן נמשך בעולם הנצחי.