זהר

קכו) מכאן ולהלאה חברייא, הבו ונבריך. יהבו ליה כסא דברכה, ובריך. וחברייא כלהו הוי בחדוה, דהא מיומא דהלולא דר' אלעזר, לא חדו חברייא, כההוא יומא דיתבו תמן. אקדימו ובריכו ליה בחדוה ברעו דלבא. אמר ההוא ינוקא, לית לכו לאתפרשא, אלא מגו מלי אורייתא, והכי תנינן.

פירוש הסולם

קכו) מכאן ולהלאה חברייא וכו': מכאן ולהלאה חברים, תנו ונברך. נתנו לו כוס של ברכה, וברך. וכל החברים היו בשמחה אשר מיום הלולא של ר' אלעזר לא שמחו החברים כאותו יום שישבו שם. הקדימו וברכו אותו בשמחה ברצון הלב. אמר אותו הילד אין לכם להפרד אלא מתוך דברי תורה. וכך למדנו.