זהר

קכה) בשעתא דקא מחדי ישראל, יחודא דרזא דשמע ישראל, ברעותא שלים, כדין נפקי מגו סתימו דעלמא עלאה, חד נהירו, וההוא נהירו בטש גו בוצינא דקרדינותא, ואתפלג לע' נהורין, ואינון ע' נהורין, בע' ענפין דאילנא דחיי.

פירוש הסולם

קכה) בשעתא דקא מיחדי וכו': בשעה שישראל מיחדים יחוד הסוד של שמע ישראל ברצון שלם, אז יוצא מתוך הסתום של עולם העליון, דהיינו או"א עלאין, אור אחד, שהוא שביל דאבא, (כנ"ל משפטים אות תקכ"ח ע"ש) ואור הזה בטש תוך ניצוץ הקשה, שהוא יסוד אמא (כמ"ש שם) ונחלק לע' אורות, שנאצלו מהם המוחין של ישסו"ת, שהם ז"ס תחתונות דאו"א, חג"ת נהי"מ, שכל אחת כלולה מעשר. ואלו ע' אורות האירו בע' ענפים של עץ החיים דהיינו בחג"ת נהי"מ דז"א, שכל אחת כוללת עשר.