זהר

קכה) פתח ואמר, כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי, דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא. ואי יימא מאן יסהיד ביה. הא אבניה ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה. ולזמנין דקודשא בריך הוא הוא עביד בהו שליחותא. תא חזי חוטרא דאהרן, דאיהו אעא יבישא, קודשא בריך הוא שירותא דנסין עבד ביה, ותרי שליחותי ביד אתעבידו. חד דאיהו אעא יבישא ובלע לאינון תנינייא דילהון. וחד דהא לשעתא אתהדר ברוחא ואתעביד בריה.

פירוש הסולם

קכה) פתח ואמר כי אבן מקיר וגו': כמה יש לו לאדם להזהר מחטאיו שלא יחטא לפני הקב"ה. ואם תאמר, מי מעיד עליו. הנה אבני ביתו וקורות ביתו מעידים עליו. ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו. בוא וראה, מטה אהרן, שהוא עץ יבש, עשה בו הקב"ה ראשית הנסים. ושתי שליחויות נעשו בו, א' שהוא עץ יבש ובלע לתנינים שלהם. וא', כי לשעתו קבל רוח חיים ונעשה בריה.