תוכן

קכה) ותו דח' לקבלך, וכד אתחברון כחדא, הא חט. ועל דא אתוון אילין לא רשימון בשבטין קדישין, מיד נפקת מקמיה. דע כי האבר הקדוש העליון, יש לו שתי צנורות בתחתון, כי מבשרי אחזה אלוה. והאחד, מזריע זרע קודש. והצינור השני, דוחה המותרות. ומותרות אלו הם שורש הדינים. וכמ"ש בספר הכונות בדרוש יפנה ויטול. וגם שם נתבאר, שכל זה הוא בז"א דעשיה, ומוציאן לחוץ. ושתי הצנורות האלו, הם סמוכין זה לזה, כי אין ביניהם אלא כקליפת השום וכנגדם ח' וט', זה קדש, וזה חול. וזמ"ש, דהא ח' לקבלך, כי הם סמוכין זה לזה, ובדבר מועט אפשר להתערב קדש בחול ח"ו. ולפיכך אין ראוי לברא העולם בבחי' זו.