זהר

קכה) הכא אשכחנא אסוותא, לגבי דאתמר בי ויתן את רשעים קברו. בתר דקבורה דא בגין אבא ואימא, דאינון בגלותא עם ישראל אתקיים בי קרא ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלנחתא, דאע"ג דאנת כהנא, לאביו ולאמו יטמא, דהא קב"ה ושכינתיה בגלותא, דאיהי קבורה לון, ואנא קבור בינייהו. באומאה עלו, בשם יי' חי וקיים, לא תתעכב מלנחתא. מלאכין קדישין, מארי דגדפין, באומאה עלייכו, טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו, שבועת יי' בח"י צדיק וקיים עמודא דאמצעיתא, טולו אומאה דא, וסליקו לה על גדפייכו. במטרוניתא ביקרא דילה, לגבי קב"ה.

פירוש הסולם

קכה) הכא אשכחנא אסוותא וכו': כאן מצאתי רפואה, למה שנאמר בו, ויתן את רשעים קברו. מאחר שקבורה זו היא בשביל אבא ואמא, שהם ז"א ומלכות, שהם בגלות עם ישראל, נתקיים בי הכתוב, ולא יטמא. אליהו, לא תתעכב מלרדת, כי אע"פ שאתה כהן, כי פנחס הוא אליהו, לאביו ולאמו יטמא, כי הקב"ה ושכינתו בגלות, שהם אבא ואמא, שהגלות היא קבורה שלהם, ואני קבור ביניהם. בשבועה עליך, בשם ה' חי וקיים, אל תתעכב מלרדת. מלאכים הקדושים בעלי כנפים, בשבועה עליכם. קחו שבועה זו, שה"ס המלכות הנקראת שבועה, והעלו אותה, את המלכה, על כנפיכם, בהכבוד שלה, אל הקב"ה.