זהר

קכה) אלא, עובדא דא, ומלה דא, רזא עלאה הוא, לאתפרשא מן דינא בכלא. והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה, ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה, דהא יין ושכר וענבים, בסטרא חד אתאחדו. יין לעילא ואוקמוה. שכר לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. ענבים דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בג״כ כלא בחד סטרא אתאחד. ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה. לאו הכי, אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום.

פירוש הסולם

קכה) אלא עובדא דא וכו׳: ומשיב, אלא מעשה זה ודבר זה הוא סוד עליון, שהנזיר בא להפרד מן הדין לגמרי. ועוד יותר מכהן. והרי ידוע, שאותו האילן שחטא בו אדם הראשון היה ענבים (כנ״ל תרומה אות של״ב). וזה הוא סוד הדבר, כי יין ושכר וענבים בצד אחד נאחזים, דהיינו בקו שמאל, יין למעלה, בקו שמאל דבינה, הנקרא שם יין המשומר. והעמידוהו. (כנ״ל שמיני אות פ״ה) שכר, הוא לשמאל דז״א, כי שכר יוצא מיין. כן קו שמאל דז״א נמשך מקו שמאל דבינה. ענבים, מקבצים אצלם את כולם, שהם מלכות, המקבלת מכל העליונים. וזה הוא האילן שחטא בו אדם הראשון. משום זה הכל נאחז בצד אחד. שהוא שמאל של הבינה ושל ז״א ושל המלכות. ואם תאמר, שנזיר זה עזב האמונה העליונה, דהיינו שלא לקבל מבינה וז״א ומלכות העליונים, אינו כן, אלא אינו ראוי לו לעשות מעשה מצד השמאל כלום.