זהר

קכד) אלא בסדום, אתעביד דינא, ולא לשיצאה עלמא. ובג"כ אתערב איהו בהדי דינא. אבל בטופנא, כל עלמא שצי, וכל אינון דאשתכחו בעלמא. ואי תימא, דהא נח ודעמיה אשתזיבו. הא סתים מעינא הוה, דלא אתחזי. ועל דא כל מה דאשתכח בעלמא שצי ליה.

פירוש הסולם

קכד) אלא בסדום אתעביד וכו': אלא בסדום. נעשה דין ולא לכלות העולם, ומשום זה נתערב הוא, ז"א, עם הדין. דהיינו שכלול ברחמים, אבל במבול כלה כל העולם, וכל אלו שנמצאים בעולם. וע"כ נאמר שם אלקים, שיורה על דיו לבד, שאינו כלול ברחמים. ואם תאמר, הרי נח ואשר עמו נצלו. הוא משום שהיה נסתר מעין שלא היה נראה בעולם כי היה בתבה, אבל כל מה שהיה נמצא בעולם השחית אותו.