זהר

קכד) בשעתא דנהיר נהורא, ואתפרש נהורא מן חשוכא, כדין כרוזא אזלא בכלהו רקיעין, אתתקנו מארי דפתחין, מאריהון דהיכלין, כל חד וחד על מטריה. בגין דאינון דשלטניהון ביממא, לאו אינון דשלטניהון בליליא. וכד עאל ליליא, אתעברו שולטנין דיממא, ואתמנון שלטנין אחרנין, דשליטין בליליא, ואתחלפן אלין באלין.

פירוש הסולם

קכד) בשעתא דנהיר נהורא וכו': בשעה שמאיר האור, של הבוקר, והאור נפרד מן החשך, אז הולך כרוז בכל הרקיעים: התתקנו שליטי הפתחים, שליטי ההיכלות כל אחד ואחד על משמרתו, משום שאלו השולטים ביום אינם אלו השולטים בלילה. וכשבא הלילה נעברו שליטים של יום ומתמנים שליטים אחרים השולטים בלילה, ונחלפים אלו באלו.