זהר

קכד) אלא, יעקב אמר, אנא בעינא למיעל בשכינתא, בגין דבעינא לאזדווגא. אבא כד אתנסיב, ושדר לעבדא, אשכח עינא דמיא, וכדין אזדמנת ליה לאבא אתתא, והא באתר דא, לא אשכחנא, לא עינא, ולא בירא, ולא מיא, ומיד וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם, ותמן אזדמנת ליה בירא, כדקאמרן, ואזדמנת ליה אתתיה.

פירוש הסולם

קכד) אלא יעקב אמר וכו': אלא יעקב אמר אני רוצה להתחבר עם השכינה, שה"ס הבאר, משום שאני רוצה לישא אשה. אבי, כשעמד לישא אשה, ושלח את העבד, מצא העבד מעין המים, ואז נזדמנה אשה לאבי, והרי במקום הזה, בחרן, לא מצאתי, לא מעין, לא בור, לא מים. ומיד, וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם, ושם נזדמן לו הבאר, ונזדמן לו אשה, כמו שאמרנו.