פירוש הסולם
קכד)
בגולגלתא דרישא תליין וכו': בגלגלתא של הראש, שהוא כתר, תלויות כל אלו הרבבות והאלפים קווצות השער, שהן שחורות ומסתבכות זו בזו, ואחוזות זו בזו, שאחוזות באור העליון המעטר ראשו מאבא, וממוחו שהאיר מאבא, ואח"כ יוצאים נימין, על נימין מן האור המתעטר בראשו מן אמא, ומשאר מוחי, דהיינו ממוח הפנימי דאמא וממוח הדעת. וכולן אחוזות ומסתבכות באלו השערות האחוזות מאבא. משום שהן מתערבות זו בזו' ומסתבכות זו בזו.
פירוש. כבר ידעת סוד השערות שהן מלשון סערות, דהיינו דינים הבאים מג' זריעות חולם שורק חירק
(המבוארים לעיל ב"א דף ט"ו ד"ה ההיא ע"ש) שהם שורשים לג' קוין ימין שמאל ואמצע. וכן מבחינת המחלוקת דימין ושמאל בסו"ה יעלו שמים ירדו תהומות
(המבואר באד"ר נשא אות רי"ד) גם ידעת שיש ב' מיני מוחין דחב"ד בראש ז"א, א) ג' קוין בגלגלתא, שה"ס ד' מוחין דאו"א, חכמה בינה ימין דדעת ושמאל דדעת המבואר לעיל
(באדרא רבא אות קפ"א). ב) ג' קוין בסוד ג' חללי גלגלתא, שה"ס ג' מוחין חב"ד מישסו"ת המבוארים לעיל
(באד"ר אות ק"צ.) ולפיכך גם בשערות רישא יצאו דינים וסערות מבחינת ג' קוין דאו"א שבגלגלתא דז"א, ודינים וסערות מבחינת ג' קוין דישסו"ת שבמוחין שבג' חללים דראש ז"א. והדינים והסערות היוצאים מבחינת קו ימין, דאו"א ודישסו"ת, שנקרא
חכמה, הן נקראות
שערות. והסערות היוצאים מקו שמאל דאו"א וישסו"ת, שנקרא
בינה הן נקראות נימין. והסערות היוצאות מקו אמצעי דאו"א וישסו"ת הנקרא
דעת, הן נקראות קוצין. וההפרש בין שערות רישא לשערות דיקנא ע"י באד"ר אות צ'.
וז"ש,
בגולגלתא דרישא וכו'
קוצי דשערי דאינון אוכמין. שהם הדינים דג' נקודות הנ"ל, שמצד הדעת שהן הדינים דמסך דחירק הן נקראות קוצין, ומצד החכמה שהיא קו ימין, ששם עלית המלכות לבינה, הן נקראות שערין. ומצד המסך דחירק שכולל בתוכו גם דינים דמנעולא, שה"ס מלכות הבלתי נמתקת בבינה (
כנ"ל לך דף י"ג ד"ה ונתבאר) הן שחורות. כי המלכות, היא גוון שחור. וזסו"ה קוצותיו תלתלים שחורות כעורב. ואע"פ שיש בהן הרבה בחינות דינין מג' זריעות וממחלוקת דשמאל וימין, כנ"ל, מ"מ כולן כלולות זו בזו. וז"ש
ומסתבכין דא בדא, כלומר שנכללות זו מזו.
אחידן דא בדא, שהן נאחזות לינק זו מזו.
דאחידן בנהירו עלאה, שהדינים הללו אחוזים בהארה העליונה, כלומר, שהם גורמים לסדר ג' קוין המאיר במוחין עליונים, שלולא הקדם דינים האלו, לא היו יוצאים המוחין דג' קוין
(כנ"ל אות נ"ח) דמעטר ברישיה מאבא, היינו
השערות הנמשכות מקו ימין שנקרא אבא, והיינו מקו ימין דד' מוחין שבגלגלתא דז"א, כי ע"כ אומר
דמעטר ברישיה, שהוא מעטר אותו בגלגלתא שלו.
וממוחא דאתנהיר מאבא, היינו מקו ימין שבג' מוחין דג' חללי גלגלתא שהוא מקבל מקו ימין דמוחין עליונים שבגלגלתא. וע"כ אומר
דאתנהיר מאבא. וז"ש
לבתר נפקין נימין על נימין מנהירו דמתעטר ברישיה, מאמא. דהיינו
הנימין היוצאות מקו שמאל שנקרא אמא והיינו מקו שמאל דד' מוחין דגלגלתא דז"א, וע"כ אומר,
דמתעטר ברישיה, דהיינו בגלגלתא.
ומשאר מוחי, היינו מקו שמאל דג' קוין דישסו"ת שבמוחין הפנימים דז"א, ומקו אמצעי שלמעלה בגלגלתא דז"א, שהוא דעת דאו"א, ומקו אמצעי שבפנימיות המוחין שהוא דעת דישסו"ת מכל אלו נמשכות שערות, נימין, וקוצין, על הגלגלתא. והטעם שנקבעו להיות על גלגלתא, כבר נתבאר לעיל, שהוא מטעם היותה מתוקנת ב
ם' דצלם
(כנ"ל באד"ר אות ל"ד) ועיקר התכללות כל הדינים הוא בדינים דקו ימין, שה"ס שורש כל הדינים, שהם בחינת אבא. וז"ש
וכלהו אחידן ומסתבכי באינון שערי דאחידן מאבא, דהיינו בדינים של זריעת החולם שה"ס כניסת ה
י' לאויר שהוא שורש השערות ועי' באד"ר אות קצ"ו. והכל הולך למקום אחד.
