זהר

קכד) וכגוונא דאית תריסר מזלות, מסטרא דטוב. הכי אית תריסר מזלות, מסטרא דרע. הדא הוא דכתיב, שנים עשר נשיאים לאמותם. דזה לעמת זה עשה האלהים, ורשיעייא אינון אבי אבות הטומאה, דאינון טמא מת ושרץ, דמטמא לב"נ מאוירו ומתוכו ומגבו. ואפילו תוך תוכו דכהנא מסתאב בהון. ובגין דא על כל נפשות מת לא יבא. דרשע קרוי מת. ובוצינא קדישא, לאביו ולאמו לא יטמא.

פירוש הסולם

קכד) וכגוונא דאית תריסר וכו': וכמו שיש י"ב מזלות מצד הטוב, כך יש י"ב מזלות מצד הרע. ז"ש שנים עשר נשיאים לאמותם. כי זה לעומת זה עשה האלהים. והרשעים הם אבי אבות הטומאה, שהם טמא מת ושרץ, המטמא את האדם מאוירו, מתוכו, ומגבו, ואפילו תוך תוכו, שהכהן נטמא בהם. ומשום זה על כל נפשות מת לא יבא. כי רשע נקרא מת. והמאור הקדוש, אפילו לאביו ולאמו לא יטמא.