חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות קכד

זהר

קכד) כדין בטש האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בנהירו דפרסא דקיימא, דנהיר ממה דלא ידיע ולא אתיידע, ולא אתגלייא. וכדין דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא, ואתעבידו תשע היכלין.

פירוש הסולם

קכד) כדין בטש וכו': אז, הארה זו של המחשבה שלא נודע, הכה בהארת הפרסא העומדת, והמאירה בג' המעוטים הנ"ל שהם, ממה שאינו ידוע במוחא דאוירא. ואינו נודע, בכתרא ולא נגלה במוחא סתימאה, וכך הכה הארת המחשבה שלא נודע, שהיא רדל"א בהארת הפרסא, ומאירים יחד. פירוש, כי הארת רדל"א הכה וחזר והוריד הפרסא למקומה למלכות, שעל ידי זה חזרו לכל מדרגה ג' הכלים בינה ותו"מ שנפלו ממנה, ונשלמו שוב בכח"ב תו"מ דכלים ובנרנח"י דאורות. וז"ש וכדין, דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא. כי ע"י ביטוש הזה חזרו להאיר בכל השלימות כמקודם לכן. ומ"ש ונהרין כחדא. שמשמע, שג' רישין דא"א הכלולים בהפרסא, מאירים יחד עם רדל"א. הענין הוא. כי ראש עתיק הנקיא רדל"א, היא בחינת ראש הנוקבא דעתיק, שהיא נתקנה בסוד בקע (כנ"ל בראשית א' דף ה' אות ב' ד"ה וזה) ונמצא שבעת עלית הפרסא למקום בינה, נפלו גם בינה ותו"מ דרדל"א למקום הג' רישין דא"א, ועתה אחר שנעשה הביטוש, החוזר ומעלה הבינה והתו"מ מכל המדרגות, עלו ג"כ בינה ותו"מ דרדל"א למקומם. ונודע שעם עלית בינה ותו"מ דעליון עולה עמהם גם התחתון, שהחזיק בהם מקודם לכן, (כנ"ל ב"א דף י' אות ה' ד"ה אי בהאי) ונמצא לפי"ז, שג' רישין דא"א עלו לרדל"א עם חזרת בינה ותו"מ שלה, ונעשו למדרגה אחת. וז"ש ונהרין כחדא שג' רישין דא"א מאירים ביחד עם רדל"א, כי נעשו עתה למדרגה אחת.
ואתעבידו ט' היכלין וכו': ונעשו מהם ט' היכלות, ברדל"א. כי הג' רישין דא"א נכללות זו מזו והם תשע נהורין במקומם עצמם, דהיינו בא"א, ועל ידי עלותם לרדל"א, ונהרין כחדא (כנ"ל. בדיבור הסמוך) נעשו שם ברדל"א תשע היכלות.ואין הפירוש שהט' אורות נעדרו ממקומם עצמם בסבת העליה לרדל"א, אלא הפירוש הוא שמאירים בשני מקומות: שהם ט' היכלות ברדל"א, והם ט' אורות במקומם עצמם. כי אין העדר ברוחני אלא כל תנועה יורה רק תוספות.