חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קכד

זהר

קכד) דגלא רביעאה, אד"ם רפא"ל. מערב. בהדיה אסוותא. בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי. האי אחיד בקרנוי דשור, כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא. וכפית לון, דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה. הכא מלה בחשאי, לא משתמע מלה דהברה כלל.

פירוש הסולם

קכד) דגלא רביעאה וכו': דגל הרביעי שהוא דגל מחנה אפרים, מבחינות החיות הוא פני אדם, ומד' המלאכים הוא רפאל, והוא נוסע במערב. שכל אלו הם בחינות המלכות. ועמו רפואה. כי בצד אדם, נכלל דין העליון בו, ומתרפא. זה אוחז בקרניו של השור, כשרוצה להביא אותן לתהום הגדול, וקושר אותן שלא תשרפנה העולם. אחר זה שורה קול דממה דקה. כאן הדבר בחשאי, שלא נשמע דבר הברה כלל.
פירוש. דגל הרביעי הזה ה"ס המלכות, שנקראת אדם ומד' מלאכים שהם מרכבת המלכות הוא המלאך רפאל, וה"ס רוח מערב. ונודע שבעת שליטת קו שמאל מטרם שנתיחד עם הימין, הוא שורף העולם בדינים שלו ורוצה לבטל את הימין, ואינו יכול להתיחד עם הימין, אלא אחר שמקבל מדתה של המלכות, דהיינו שלא יאיר אלא ממטה למעלה כמדת המלכות (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) ואז מתיחד עם הימין ומתרפא מדיניו. וז"ש בהדיה אסותא, בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה, אתסי, בסטרא דאדם, פירושו קו שמאל, אשר המלכות הנקראת אדם נמשכת מן הסטר שלו. אתכליל דינא עלאה עליה, היינו הדינים הקשים דשמאל בלי ימין. אתסי, היינו ע"י קבלתו את מדת המלכות, שלא יאיר אלא ממטה למעלה. ומפרש דבריו, ואומר, האי אחיד בקרנוי דשור, שהמלכות אוחזת בקרנוי דשור, שמדה זו כשהיא בקו שמאל, שהג"ר לא יאירו אלא ממטה למעלה נקראים, קרני השור (כנ"ל באות קי"ח ע"ש) ע"כ נבחן שהמלכות אוחז את השור, שהוא קו שמאל, בקרניו, והיינו רק אחר הפעולה של קו האמצעי שמיעט הקו שמאל במסך דחירק ונחלש ואז נתרצה לקבל מדתה של המלכות שלא יאיר אלא ממטה למעלה (כנ"ל לך י"ג ד"ה ונתבאר) וז"ש, כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, דהיינו אחר ששלט עליו המסך דחירק, שמיעטו לו"ק בלי ראש, (כמ"ש שם) שזה נבחן שרצה לירד לתהומא רבא, ששם מדת המיעוט דו"ק בלי ראש, ואחר שהגיע לזה קבל רפואתה של המלכות שלא יאירו הג"ר שלו אלא ממטה למעלה. וכפית לון דלא יוקיד עלמא, שקשרה אותן הקרנים, שלא תאורנה אלא ממטה למעלה, ואז נתרפא מדיניו, שהיו עומדים לשרוף העולם.
וז"ש, בתר דא שריא קול דממה דקה, כי הארת ממטה למעלה, נבחנת לקול דממה דקה, הכא מלה בחשאי, לא משתמע מלה דהברה כלל, כי אם ההארה היא ממטה למעלה ואינה נמשכת כלום למטה, נבחן שהוא בחשאי, וקול הברה לא נשמע למטה כלל.