זהר

קכד) וביה עושה גדולות עד אין חקר, ודא איהו חס״ד ביה ויכלו ה׳ בששי. בגין דביה ה׳ דאברהם אזיל ו' לגבה. מיד יתער י״ה לקרבא הדא הוא דכתיב כי יד על כס י״ה.

פירוש מעלות הסולם

קכד) וביה עושה גדולות וגו׳: ובו היינו באור של שם ע״ב, נאמר בז״א, עושה גדולות עד אין חקר, וזהו חסד, שבגימטריא ע״ב, דהיינו חסד שעלה להיות חכמה. בו היינו בהארתו, ויכלו ה׳ שהיא מלכות, בששי שהוא ז״א. כי נסתיים מעשה בראשית שה״ס בנין זו״ן ונתחברה הנוקבא בדכר בחבור אחד לגמרי. (זהר בראשית ב׳ אות קע״ה) משום שבו היינו כשמאיר הארת הג״ר של שם ע״ב. ה׳ של אברהם, שה״ס מלכות הנמתקת במדת הרחמים, ו׳ שה״ס ז״א הולך אליה, להתחבר עמה, מיד מתעורר י״ה, שהם המוחין דחו״ב למלחמה בעמלק ובקליפות, זהו שכתוב כי יד על כס י״ה, וגו׳.
פירוש: כי נודע הקשר שיש בין המדרגה העליונה להמדרגה התחתונה שנעשה ע״י עליית מלכות לבינה, כי נעשה זמן קטנות וגדלות בכל מדרגה, שבעת הקטנות המלכות עולה לבינה ומסיימת המדרגה תחת החכמה ולא נשאר במדרגה רק ב׳ כלים שהם כתר חכמה, ובינה תו״מ של המדרגה ירדו לתוך המדרגה התחתונה ונעשו כמוה, מחמת הכלל שעליון היורד למקום התחתון הרי הוא נעשה כמו התחתון, ולעת גדלות שהמדרגה העליונה מעלה את בינה תו״מ שלה המלובשים במדרגה התחתונה, הרי עולים עמהם גם כתר חכמה של המדרגה התחתונה.
וזה אמרו בגין דביה, דהיינו בהארת ע״ב מזווג ע״ב ס״ג המורידה את המלכות למקומה, אשר אז ג׳ הכלים בינה תפארת ומלכות שיצאו קודם לכן מן המדרגה חוזרים שוב למדרגתם, ולכן ה׳ דאברהם אזיל ו׳ לגבה, כי כלים בינה תו״מ של הו׳ שהם מלובשים בה׳ דאברהם שהיא המלכות שעלתה לבינה בעת קטנות, כשז״א בעת הגדלות מחזיר אותם למדרגתו אז ג׳ ה׳ דאברהם עולה עמו למדרגתו ומוציאה בינה תו״מ שלה מן הקליפות ומחזירם למדרגתה, וכן בינה שהיא ה׳ ראשונה תחזור למדרגתה בינה תו״מ שלה שנפלו למקום הו׳ ואז ו״ה הדבוקים בהם יעלו עמהם לה׳ ראשונה. מיד יתער י״ה לקרבא כי ע״י זה שהו׳ החזיר אח״פ שלו או בינה תו״מ שלו עם הנוקבא הדבוקה בהם למדרגתו. הנה הביא את הנוקבא והלבישה לה״ר דהוי״ה והוא עולה ומלביש לי׳ דהוי״ה ואז מיד שורה עליהם השם י״ה ונשלמת השבועה שבסו״ה כי יד על כס י״ה וגו׳ שטרם זה אין השם שלם שחסר ו״ה ואין הכסא שלם כי חסר א׳ ועתה הכל נשלם. (זהר בראשית א׳ אות רכ״ב רכ״ג).