זהר

קכד) זרק״א קו, דיוקנא דאת ו׳. רישא דיליה י׳. תלת גלגלים סלקין ביה, בימא דאורייתא, ואינון וכל גלגל סליק לעשר גלגלים לעילא.

פירוש מעלות הסולם

קכד) זרקא קו דיוקנא וכו׳: צורת זרקא, היא קו, שהוא צורת אות ו׳ ובראשו של הקו אות י׳. שלשה גלגלים שהם ג׳ ספירות דעיגולים, עולים בו בים התורה היינו בינה, והן בצורת סגולתא, וכל גלגל משלשה הגלגלים, עולה לעשרה גלגלים למעלה.
פירוש: יש לדעת שאע״פ שמלכות עלתה לתחת חכמה דא״א והוציאה את בינה דא״א לחוץ מראש דא״א למדרגת ו״ק בלי ראש, אין זה פוגם כלל את ג״ר דבינה, שה״ס או"א עלאין המלבישים לחג״ת דא״א עד החזה, משום שהם בסוד כי חפץ חסד הוא (פתיחה לפירוש הסולם אות מ״ג) וז״ס שאו"א עלאין נקראים. י׳ דהוי״ה, לרמז שיש בהם עשר ספירות שלמות. אלא לז״ת דבינה שה״ס ישסו״ת המלבישים לא״א מחזה ולמטה, המלכות שבחזה דא״א והצמצום שלה, פוגמתם ומסלקת הג״ר שלהם שיתבאר להלן באות קכ״ה.
והנה ספירות העיגולים מכונות גלגלים להיות האורות מתעגלים בהם, היינו שאי אפשר להכיר בהם שום הבחן של זכות ועביות. כי אפילו אחר יציאת המלכות למקומה בסוף עשר הספירות, ואור החכמה חוזר ומאיר בהם גם אז הם מחשיבים ומעדיפים את אור החסדים על אור החכמה, ותמיד הם מאירים ממטה למעלה כטבע של אור החסדים. וזה אמרו זרקא שה״ס זריקת המלכות לבינה, קו, דיוקנא דאת ו׳ בזה נתקן הקו האמצעי שה״ס אות הו' המייחד את ב׳ הקוים ימין ושמאל לאחד, רישא דיליה י׳ היינו המלכות שעלתה לבינה שעי״ז נעשה האור לאויר. תלת גלגלים סלקין ביה בימא דאורייתא, ז״א נקרא אורייתא ובינה שממנה באים כל המוחין לז״א נקראת ימא דאורייתא ע״ש חמישים שערי בינה המתגלים הימנה, שהם בגי׳ י״ם וג״ר דבינה שה״ס או"א עלאין המאירים בחכמה דימין, שהם מחשיבים את אור החסדים על החכמה נקראים תלת גלגלים. שה״ס ג׳ נקודות של ג' הקוים שבאו״א עלאין. ואינון סגול שנקודה האמצעית היא תחת ב׳ הנקודות של הימין והשמאל, בסוד שאו ידיכם קודש והרמת הידים שבברכת כהנים (לעיל בהקדמה אות פ״ז במעלות הסולם מאמר מרכבת יחזקאל) וכל גלגל סליק לעשר גלגלים לעילא היינו שיש בכל קו עשר ספירות, וכולם מאירים ממטה למעלה כטבע של אור החסדים, שאפילו אחר יציאתה של הי׳ מאויר אין הם מאירים בחסדים מגולים בחכמה, כי חפצים בחסדים תמיד ואינם מתמעטים לעולם, ותמיד הם מאירים בסוד גלגלים.