זהר

קכג) האי דילי. ברישא דירחא, אנא איהו באתכסייא. בעשרה דירחא, אנא איהו, בגין דאנא בחמש קדמאי, ובחמש אחרנין, ובחמש תליתאי. בקדמיתא דירחא אנא איהו, בגין חמשא יומין. בעשרה דירחא אנא איהו, בגין חמש יומין אחרנין. בט"ו דירחא אנא איהו, בגין חמש תליתאי.

פירוש הסולם

קכג) האי דילי, ברישא וכו': החדש הזה השביעי הוא שלי, בתחילת החדש אני הוא, במכוסה, בעשור לחדש אני הוא במכוסה, משום שאני בחמשה ימים הראשונים של החדש, ובחמשה ימים האחרים ובחמשה ימים השלישים. בתחלת החדש אני הוא משום שהוא ה' ימים הראשונים, בעשור לחדש אני הוא, משום שהוא ה' ימים האחרים, בט"ו לחדש אני הוא, משום שהוא חמשה השלישים.
פירוש. שהחדש נחלק ג"כ לשנים על החזה כמו י"ב חדשי השנה כנ"ל בדבור הסמוך. ויש בו ג' קוין למעלה מחזה, שהם בינה, והם מכוסים עד החזה וג' קוין מחזה ולמטה הם בחינת המלכות עצמה והם מגולים. וכיון שהקוין נמשכים מבינה, שכוללת חמשה ספירות חג"ת נ"ה, ע"כ יש בכל קו ה' ספירות.
וזה אמרו, בקדמיתא דירחא אנא איהו, דהיינו שאני הוא במכוסה ואינו שלכם באתגליא, בגין חמשא יומין, משום שהם ה' ימים חג"ת נ"ה מקו ימין שלמעלה מחזה. בעשרה דירחא אנא איהו, במכוסה ואינה שלכם באתגליא, בגין חמש יומין אחרנין, משום שהם ה' ימים חג"ת נ"ה השניים דהיינו קו השמאל שלמעלה מחזה. בט"ו דירחא אנא איהו, בחמשה עשר לחדש, כלומר עד חמשה עשר לחדש, אני הוא באתכסיא ואינו שלכם באתגליא, בגין חמש תליתאי, משום שהם ה' ימים חג"ת נ"ה השלישים, דהיינו קו האמצעי שלמעלה מחזה, וע"כ עד חמשה עשר בחדש האורות מכוסים ואינו שלכם. אבל מחמשה עשר ולמעלה מתגלים האורות כי חמשה עשר ה"ס נקודת החזה שמשם מתחיל גילוי האורות כמ"ש לפנינו.