תוכן

קכג) וצריך עיון, כי הרי חיצוניות זיווג, יש בו ג"כ נשיקין בשלשה ראשונות, וזיווג תחתון משבעה תחתונות, וכן בפנימיות, א"כ בין בפנימיות בין בחיצוניות יש גדלות, ואפשר כי כל זמן שאין להם רק מוחין דגדלות, ישסו"ת, נאמר גדלות דחיצוניות, וכבר קדם להם יניקה ועיבור, וכשלוקחים גם מוחין שניים דקטנות ב' דאכדטם, וגדלות שני דחג"ת דאו"א עילאין, אז הוא פנימיות ונמצא כי יש עיבור ויניקה ומוחין בחיצוניות, והם כשלוקחים מישסו"ת, וכן יש להם עיבור ויניקה ומוחין אחרים בפנימיות, והם כשלוקחים אותם מאו"א עילאין. גם אפשר, כי ישראל סבא ותבונה, הם חצוניות דאו"א עילאין. גם אפשר כי ישראל סבא ותבונה, הם חיצוניים דאו"א, ויעקב ורחל הב' יחד בהיותה קטנה, הם חצוניות זו"ן. ואולי הם ישורין ורחל חצוניות זו"ן, וכל זה צריך עיון, פירוש: שזו"ן הניחו שרשם באימא עילאה בצאתם משם, ושרשם הוא ההוא רוחא דבגוון יהבן כל הנשמות הצדיקים היוצאות מבינה וממלכות, מניחים שרשם שם בסוד רוחא דבגויה. והבן זה היטב, איך הנשמות היוצאות אם כן הם מתלבשות בההוא רוחא דזעיר, ובההוא רוחא דנשמות שקדמו אליהם. ונמצא, כי שורש מ"ה וב"ן הוא כליל בההוא רוחא דנוקבא, בין בבינה בין במלכות אלא שעיקרה הוא ב"ן דגבורה. ובזכר להיפך כי זכר דאבא ביסוד דיליה, או בזעיר, עזר הוא מהחמשה החסדים. ואח"כ בזיווג פנים בפנים, אז נותן בה החסדים דמ"ה עצמן.