פירוש הסולם
קכג)
סטרין לתתא, דאתהתך בהתוכא דרוחא דא, אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא: הבחינות שלמטה, דהיינו בהמות חיות ועופות, שהותכו בהתכה מרוח הטמא הזה,
אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא כגון ציורי בעירי מסאבי, נצטיירו מהם ציורים, דהיינו רוחות פרטיות, שנתלבשו בלבוש אחר, דהיינו הציורים של בהמות הטמאות.
ואורייתא פתח בהו, וזה לכם הטמא, כגון חזיר ועופי ובעירי דההוא סטרא, והתורה פתח בהם בלשון,וזה לכם הטמא, שהם
חזיר, ועופות ובהמות של הסטרא אחרא.
רוחא סליק בההוא שמא, גופא לבושא דיליה, הרוח נקרא בשם ההוא, דהיינו טמא, והגוף הוא לבוש שלו.
וגופא בשר חזיר אקרי, חזיר לגו, בשרא לבושא דיליה, והגוף נקרא בשר חזיר, כי חזיר היא בפנימיותו, שהוא הרוח, הבשר, הוא לבוש של הרוח הזה הנק' חזיר.
פירוש, כמו שנתבאר ברוח האדם דקדושה, אשר הפרטים דשור נשר אריה הם קודמים להכלל שהוא רוח האדם, ואחר שיצא רוח האדם, נכללו כל בעלי חיים בו, ואח"כ חזרו ונפרטו לפרטיהם כבתחילה, ומתוך שנכללו בפני אדם שבהזווג הקדוש, השיגו מזה בחינת טהרה גם אחר שנפרטו, והם בעלי חיים טהורים. כנ"ל עש"ה. ממש עד"ז, אחר שרוח האדם נטמא בזוהמא דחוויא, עי"ז שמשך הזווג שלמעלה, להמקום שמחזה ולמטה, כנ"ל בדבור הסמוך, הנה אח"כ כשעבר כח השמאל על רוח אדם הטמא הזה, והפריד כל הפרטים שבו בצורתם שיצאו מקודם שנכללו בזווג. הרי נעשו כולם רוחות בעלי חיים הטמאים, והוא מכח שהם פרטים שנהתכו מרוח הטמא.
וז"ש
ובגין כך אלין תרין סטרין מתפרשן, אלין אתכלילו ברזא דאדם, ואלין אתכלילו ברזא דטמא, ומשום זה ב' הצדדים הללו נפרדים זה מזה, והם זה לעומת זה, אלו נכללו בסוד פני אדם, ואלו נכללו בסוד הטמא, כלומר שמצד הקדושה, עומד רוח האדם בבחינת הכללות, ורוחות בהמות חיות ועופות טהורות, שהם פרטים הנפרטים ממנו. וכן מצד אדם בליעל, עומד רוח אדם בליעל הטמא, שהיא בבחינת כללות, ורוחות בהמות וחיות ועופות הטמאים, שהם פרטים הנפרטים ממנו. והם ב' סדרים זה לעומת זה.
כל זינא אזיל לזיניה, ואתהדר לזיניה, כל מין מבעלי החיים הולך למינו, ואינו מתערב בהצד שכנגדו, ואפילו אם מתערב פעם, סופו הוא שיחזור למינו. שכן הוא, הן בצד הקדושה והן בצד הטומאה.
