תוכן

קכג) ודע, כי זווג העליון על יסוד זה הוא נעשה, כי צדיק יסוד עולם, בין עולם זה התחתון, בין עולם העליון, בסוד הדעת, וגנזו לצדיק וצדק שבעולם העליון, שהם בעלמא דאתי, בזווג חכמה ובינה. ומה שהיה מאיר מעולם התחתון ת"ת ומלכות, גנזו לצדיק וצדק שבעולם העליון עלמא דאתי, כי שם הזווג תמידי ולא מתפרשן כנודע. ואור יסוד זה הוא סתום בפנימיותו מלגאו בסוד נשמתו. והוא המזווג למעלה לחכמה ובינה על ידי הדעת, שהוא גם כן מלגאו, וזהו דהא טובך גניז בגווך וסתים בגווך. ונמצא כי ת"ת מלבר, על ידי יסוד מלבר מזדווג במלכות. ודעת מלגאו, על ידי יסוד מלגאו, מזווג חכמה ובינה, ובו גניז אור זה כדפרישית. ודע, כי נשמת ת"ת, הוא הדעת, שהוא ת"ת שבבינה. וזהו, אם אין דעת, אין בינה. ונשמת יסוד, הוא יסוד שבבינה. ונשמת מלכות, הוא מלכות שבבינה. וגנז אור זה לצדיקים של עה"ב, שהם צדיק וצדק הפנימיים, נשמת צדיק וצדק החיצונים, והדברים עתיקים.