זהר

קכג) ת"ח, שכינתא לא אתעדי מינה דשרה, כל ההוא ליליא, אתא פרעה למקרב בהדה, אתא מלאך ואלקי ליה, כל אימת דאמרה שרה אלקי, הוא מלקי, ואברהם הוה מתקיף במאריה, דהא שרה לא יכלין לשלטאה עלה, הה"ד וצדיקים ככפיר יבטח. והכא נסיונא הוא, דלא הרהר אבתריה דקב"ה.

פירוש הסולם

קכג) ת"ח שכינתא וכו': בוא וראה, השכינה, לא היתה מסתלקת משרה כל אותה הלילה. בא פרעה לקרב אליה, בא המלאך והכה אותו. בכל עת שאמרה שרה הך, הוא הכה. ואברהם היה מפציר בתפלה ברבונו, על שרה, שלא יוכלו לשלוט עליה. וז"ש ​וצדיקים ככפיר יבטח. וכאן היה נסיון, שנסה ה' את אברהם, ולא הרהר אחר הקב"ה.