זהר

קכג) עד הכא כל אומנא מאלין תלתא, אפיק אומנותא דיליה, ועבדו מה דאתפקדו. אשתארו תלת יומין אחרנין. יומא ד', אתפקד אומנא קדמאה למעבד אומנא דיליה, דכתיב ויאמר אלהים יהי מארת וגו', והיינו שמים. ביומא חמשאה, אפיקו מייא דאיהו אומנא אחרא, דכתיב ויאמר אלהים ישרצו המים וגו'. ביומא שתיתאה, עבדת ארעא אומנותא דילה, דכתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה וגו'.

פירוש הסולם

קכג) עד הכא כל וכו': עד כאן כל אומן מאלו ג' אמנים, הוציא אומנתו, ועשו מה שנצטוו. נשארו ג' אחרים במעשה בראשית. ביום הרביעי נצטוה האומן הראשון, השמים, לעשות אומנותו, שכתוב ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים וגו'. והיינו שמים. ביום החמישי, המים הוציאו, שהם האומן השני, שכתוב, ויאמר אלקים ישרצו המים וגו'. ביום הששי הארץ עשתה אומנתה, שכתוב ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה וגו'.