זהר

קכג) אמאי אקרי יראת ה', בגין דאיהו אילנא דטוב ורע, זכי בר נש, הא טוב, ואי לא זכי הא רע. ועל דא שרי בהאי אתר יראה, ודא תרעא לעאלא לכל טובא דעלמא. שכל טוב, אלין תרין תרעין דאינון כחדא. ר' יוסי אמר שכל טוב, דא אילנא דחיי, דאיהו שכל טוב בלא רע כלל. ועל דלא שריא ביה רע, איהו שכל טוב בלא רע.

פירוש הסולם

קכג) אמאי אקרי יראת וכו': למה נקראת המלכות, יראת ה'. ומשיב, משום שהמלכות היא אילן של טוב ורע, זכה האדם, הנה טוב. ואם לא זכה, הנה רע, ועל כן שורה באותו מקום יראה. והיא השער, לבא לכל טוב שבעולם. שכל טוב, הוא אלו ב' שערים דהיינו ב' הנקודות, שהם כאחד. ר' יוסי אמר, שכל טוב, זהו עץ החיים, שהוא שכל טוב בלא רע כלל, ובשביל שאין רע שורה בו, הוא שכל טוב, בלי רע.
פירוש. מבאר למה נק' השער האחרון בשם יראת ה', שכתוב עליה ראשית חכמה יראת ה'. הוא, כי ה"ס עצה"ד שחטא בו אדם הראשון, כי על נקודה דא עונשיה במיתה, והיראה הגדולה היא שלא לפגמה. ובגמר התיקון כשהנקודה הזו תתוקן כולה בכל השלמות, יתקיים בלע המות לנצח. וע"כ נק' יראת. וז"ש ועל דא שרי בהאי אתר יראה.
וז"ש, ודא תרעא לעאלא לכל טובא דעלמא: כי גילוי החכמה עלאה הוא כל טוב העולם, הנכלל במחשבת הבריאה. וכיון שיראת ה' היא השער הראשון לחכמה עלאה, נמצא שהוא השער לכל טובא דעלמא.
וז"ש שכל טוב אלין תרין תרעין דאינון כחדא: היינו ב' הנקודות יחדיו כמות שהן כלולות בב' דבראשית. ומה שאינו אומר ב' נקודות, אלא ב' תרעין, הוא, כי הכוונה היא לאחר תיקון הב"ן, שאז נק' אלו ב' נקודות בשם ב' תרעין, כי אז שתיהן טוב בלא רע כלל, וע"כ יתכן הכתוב שכל טוב. משא"כ מטרם גמר התיקון, הרי הן נק' עצה"ד טוב ורע. כנ"ל.
ר' יוסי אמר וכו'. רבי יוסי אינו חולק על רבי חייא, אלא משמעות דורשין איכא בינייהו. כי רבי חייא מבאר המקרא על אחר תיקון הב"ן, שאז נעשו ב' הנקודות ב' תרעין, כנ"ל ואין בהם רע, והם שכל טוב בלא רע כלל. ורבי יוסי מבאר המקרא מטרם גמר התיקון, שאז הן בחינת עצה"ד טוב ורע, וע"כ אומר שכל טוב דא אילנא דחיי, שהוא ז"א במוחין דאמא הנק' עץ החיים שהוא כולו טוב בלא רע כלל גם מטרם גמר התיקון. משא"כ ב' הנקודות הם בבחינת טוב ורע, מטרם גמר התיקון, שבסיבתם נק' המלכות אילנא דטוב ורע. כנ"ל.