זהר

קכג) א"ל ר' אבא, אי הכי והא כתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. אמר ליה שאני הכא, דהתם לשעירים הוו קרבין קרבנא, ובג"כ לא כתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם שעירים, אלא לשעירים, דהתם לשעירים הוו עבדי פולחנא, ושולטנותא. והכא ונשא השעיר עליו את כל עונותם, וקרבנא לא אתעביד אלא לקב"ה. ת"ח, דבגיני קרבנא מתבסמן עלאין ותתאין, ודינא לא שריא ושלטא עלייהו דישראל.

פירוש הסולם

קכג) א"ל ר' אבא וכו': א"ל ר"א, אם כן, והרי כתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים, ואיך אתה אומר שהשעיר לעזאזל מכוון כנגד השעיר שלמעלה. אמר לו, כאן הוא משונה, כי שם היו מקריבים הקרבן לשעירים, כי לא כתוב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם שעירים, אלא לשעירים, כי שם עשו עבודתם לשעירים ונתנו להם שליטה, וכאן רק, ונשא השעיר עליו את כל עונותם, והקרבן אינו נעשה אלא להקב"ה. בוא וראה, בשביל הקרבן מתבשמים עליונים ותחתונים, והדין אינו שורה ואינו שולט על ישראל.