חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קכג

זהר

קכג) אדירים משברי ים, אלין טעמי דאורייתא, דאתמר בהו כל משבריך וגליך עלי עברו. ואלין אינון: זרק״א מק״ף שופ״ר, הול״ך סגולת״א.

פירוש מעלות הסולם

קכג) אדירים משברי ים וכו׳: אדירים משברי ים, אלה הם הטעמים שבתורה, שנאמר בהם, כל משבריך וגליך עלי עברו. ואלו הם, זרקא מקף שופר הולך סגולתא.
פירוש המלכות מבחינת עצמותה אינה ראויה לקבל את אור העליון, אלא אחר שעלתה ונכללה בבינה, נעשה ראויה לקבל מוחין העליונים, שז״ס שתוף מדת הדין שהיא מלכות, במדת הרחמים שהיא בינה, והנה ע״י עליה זו נבקעו ונשברו כל עשר הספירות שבכל מדרגה לשנים, אשר כתר וחכמה דכל מדרגה נשארים במקומם, ובינה ת״ת ומלכות נופלים אל המדרגה התחתונה, מטעם כי המלכות שעלתה לבינה, עשתה שם סיום במדרגה מחמת כח הצמצום הרוכב על המלכות, שלא לקבל אור, וז״ס משבריך. ואח״כ ע״י מ״ן שמעלים התחתונים, מתפשטת הארה מזווג ע״ב ס״ג דא״ק, שהארה זו מוציאה המלכות ממקום בינה ומחזירה למקומה כבתחלה בסיום ע״ס של כל מדרגה, ואז נמצאים בינה תו״מ הנפולים שחזרו ועלו למדרגתם כמו טרם שנפלו, כי נתבטל הסיום החדש שהיה במקום בינה וכל המדרגות חזרו ונשלמו בע״ס שלמות כמו קודם שנפלו ז״ס וגליך. שחוזרים ומתגלים הג״ר בכל מדרגה כי בעת שיש חמשה כלים בהמדרגה, מתגלים בה כל החמשה אורות נרנח״י. והנה אע״פ שהמלכות שה״ס הצמצום החדש שנעשה בכל מדרגה מחמת עלייתה לבינה, חוזרת ויורדת למקומה בסיום עשר הספירות עכ״ז אין הסיום החדש שעשתה מתבטל לגמרי ממקום בינה, ולכן אין בינה תו"מ מתחברים במדרגתם כשהם למטה מהסיום החדש אלא הם צריכים לעלות למעלה, מן הסיום החדש, ונעשים שם לקו שמאל אל כתר וחכמה שמעולם לא נפלו מן המדרגה והם הקו הימין.
והנה בינה תו״מ כשהם מתנשאים ועולים למדרגתם מן הסיום החדש ולמעלה, הם לוקחים עמהם את המדרגה התחתונה שהלבישה אותם בעת שהיו נפולים בה, ומעלים גם אותה למעלה מן הסיום החדש, (הקדמת ספר הזהר דף כ״ו בסולם ד״ה וז״ש ואמא) והוא מטעם שבינה תו״מ דעליון שנשתוו עם התחתון בעת הנפילה, שוב אינם נפרדים מהם גם בעת העליה, והנה כתר וחכמה של התחתון העולים עם בינה תו״מ דעליון, נעשו שם בחי׳ קו אמצעי שה״ס דעת המיחד ב׳ הקוים ימין ושמאל להתכללות אחת. ז״ס זרקא כשזורקים את נקודת המלכות למעלה מקף ומקיפים עי״ז המלכות לבינה הנקראת שופר, הולך הולכת המלכות ונעשית סגולתא דטעמים, שה״ס ג׳ נקודות ימין ושמאל אמצע, המתפשטות לג׳ קוים ימין ושמאל ומכריע. מקף פירושו סמיכה, כמו אין מקיפין בבועי (חולין מו:) שפירושו סמיכה והשואה.