תוכן

כדי לזכות לתכלית האהבה יש להצטער בצרת הציבור
קכב. וצריכים אנו כאן להבין דברי חז"ל (תענית יא, א), וזה לשונם: "תניא אידך, בזמן שהציבור שרוי בצער, אל יאמר אדם, אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך נפשי. ואם עושה כן, עליו הכתוב אומר (ישעיה כב, יג) 'והנה ששון ושמחה, הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין, אכול ושתו, כי מחר נמות'. מה כתיב בתריה (ישעיה כב, יד), 'ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון'. עד כאן מידת בינונים. אבל במידת רשעים מה כתיב (ישעיה נו, יב), 'אתיו אקחה יין ונסבאה שכר, והיה כזה יום מחר'. מה כתיב בתריה (ישעיה נז, א), 'הצדיק אבד, ואין איש שם על לב, כי מפני הרעה נאסף הצדיק'. אלא יצער אדם עם הצבור וכו' זוכה ורואה בנחמת צבור". עכ"ל.