זהר

קכב) תא חזי, יעקב הוה תחות רשו קדישא, כיון דנפק מארעא, עאל ברשו אחרא, ועד לא עאל תחות רשו אחרא, אתגלי עליה קודשא בריך הוא בחלמא, וחמא כל מה דחמא, ואזלו עמיה מלאכין קדישין, עד דיתיב על בירא, וכיון דיתיב על בירא, סליקו מיא לגביה, וכן הוה משה, דמתמן אזדמנת ליה אתתיה. רזא דמלה, בירא לא סלקא, אלא כד חמא קשרא דיליה, לאתחברא בהדיה.

פירוש הסולם

קכב) ת"ח, יעקב וכו': בוא וראה, יעקב היה תחת רשות הקדושה, בארץ ישראל, כיון שיצא מן הארץ, בא ברשות אחר, שאינו קדוש.
ועד לא עאל וכו': ומטרם שבא תחת רשות אחר, נגלה עליו הקב"ה בחלום. וראה כל מה שראה, והלכו עמו מלאכים הקדושים, עד שישב על הבאר. וכיון שישב על הבאר, עלו המים לקראתו, וכן היה אצל משה, כי משם נזדמנה לו אשתו. סוד הדבר של עלית המים, הוא, הבאר, אינה עולה, אלא בעת שרואה את הקשר שלה, דהיינו בן זוג, להתחבר עמו. פירוש. הבאר רומזת על הנוקבא דז"א, ומשה וכן יעקב היו מרכבה לז"א, וע"כ עלו המים לקראתם, כמו נוקבא לקראת בן זוגה.