זהר

קכב) באתערו דהאי שופר, דאיתער בתרועה ותקיעה ותרועה, יתערון אבהן מגו מערתא, ויסתלקון ברוחא, וייתון לגבה. ומההוא קלא, כמה חייבין בארעא קדישא ימותון, ויסתלקון מעלמא. בההוא יומא, סלקין צלותין דישראל בכל אתר, דאינון קמי מלכא קדישא. ואבהן ייתון כחדא, ויהון בההוא טורא. ומשה סליק בהדייהו. ותמן יסתכל באבהן, ואינון ביה. וייעלון כלהו גו מערתא דמשה. ומשיח יתער לגבייהו, ויתחברון כלהון בהאי יומא.

פירוש הסולם

קכב) באתערו דהאי שופר וכו': בהתעוררות השופר הזה, שנתעורר בתרועה תקיעה ותרועה, יתעוררו האבות מתוך המערה, ויעלו ברוח, ויבואו אליה. ומהקול ההוא, כמה רשעים בארץ הקדושה ימותו, ויסתלקו מן העולם. ביום ההוא, יעלו תפלות ישראל בכל מקום שהם לפני המלך הקדוש, והאבות יבואו יחד ויהיו באותו ההר. ומשה יעלה עמהם. ושם הוא יסתכל באבות, והאבות יסתכלו בו. וכולם יעלו למערתו של משה. ומשיח יתעורר אליהם, וכולם יתחברו ביום הזה.