זהר

קכב) אלין נקודין לבושין, דאינון שית, כל חד אפיק תרין, ואיהו עאל באמצעיתא, ואתלבש בתרין נקודין אלין, ואתעבידו לבושין להאי נקודה דנפקו מתמן.

פירוש הסולם

קכב) אלין נקודין לבושין וכו': אלו הנקודות שהן לבושים, שהן שש, דהיינו חג"ת נה"י, כל אחת הוציאה שתים והיא נכנסה באמצע, ונתלבשה בשתי הנקודות האלו, וב' הנקודות, נעשו לבושים, לאותה הנקודה שיצאו משם.
פירוש. שהנקודה האמצעית דישסו"ת, היציאה מב' נקודות עליונות שלה את ב' הנקודות חסד וגבורה, והיא עצמה נכנסה בנקודה אמצעית דחו"ג, שהיא תפארת. וכן הנקודה דת"ת הוציאה מב' נקודות עליונות שלה את ב' הנקודות נצח והוד. והיא עצמה נתלבשה ביסוד. ולפיכך נבחן שב' נקודות חסד וגבורה, מלבישות את הנקודה האמצעית דישסו"ת, שממנו יצאו. וב' נקודות נו"ה מלבישות ומשלימות את הנקודה דת"ת שממנה יצאו. וז"ש כל חד אפיק תרין וכו'.