זהר

קכב) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו. ת"ח, קב"ה איהו מגן לצדיקייא, דלא ישלטון בהו בני נשא, וקב"ה אגין על אברהם דלא ישלטון ביה ובאתתיה.

פירוש הסולם

קכב) ​ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו וכו': בוא וראה הקב"ה הוא מגן לצדיקים, שלא ישלטו בהם אנשים. והקב"ה הגן על אברהם שלא ישלטו בו ובאשתו. פירוש, כי כאן בסוד ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו, מסר לו גמר הכלים דמוחין דמגן הנ"ל. שזהו כמו סו"ה ​ויקם פרעה לילה וגו' ויאמר קומו צאו מתוך עמי. וכן ​ויהי בשלח פרעה את העם. ואז נמשכו לאברהם המוחין דמגן באותם הכלים. וז"ש קב"ה איהו מגן לצדיקיא, וכו' דלא ישלטון ביה ובאתתיה. כלומר, כי עתה זכה במוחין דמגן. שהזוכה בהם אינו מפחד עוד משום איש. (כנ"ל דף נ' ד"ה ביאור ע"ש).