זהר

קכב) רזא דרזין, לאינון דמסתכלין באורח מישר, בדיוקנין דאתוון, הכא בהאי את, כלהו בחיבורא דא, לאחזאה דכלהו קיימין בקיומא דגופא, דאיהו נטיל כלא. וכד האי את דאיהו ו"ו, קיימא הכי בחיבורא חדא, הא איהו זמין לגבי נוקבא, פשיט ואשתליל מכלא, רזא דיוקנא דגופא, דיוקנא דאדם. וכד מסתכלין, דרועין מסטרא דא ומסטרא דא מתחברן בהאי גופא, דלא אתחזיין בר גופא בלחודוי, בגין דכלהו כלילן ביה.

פירוש הסולם

קכב) רזא דרזין לאינון וכו': סוד הסודות לאלו המסתכלים בדרך ישר בצורות האותיות. כאן באות הזו, חג"ת נה"י כולם בחבור אחד, להראות שכולם נמצאים בקיום הגוף, שהוא ת"ת, הנקרא ו', ונקרא גוף. שהגוף לוקח הכל שהוא שולט על כל הו"ק, וכל האור הוא רק מבחינת חסדים מכוסים, כמו הת"ת שלמעלה מחזה, שנקרא ו'. וכשאות הזו, שהיא ו' דהיינו הת"ת נמצא כך בחיבור אחד, הנה הוא מוכן להשפיע להנוקבא, שהיא המלכות. כשהוא מופשט ונשלל מכל השינוים שבימין ושמאל, כי אינו בחינת חכמה שבשמאל אלא חסדים, וגם אינו בחינת חסדים דימין, אלא חסדים פנימיים דאו"א החשובים כג"ר, ולפיכך נשלל מכל הבחינות שבימין ושמאל. שה"ס צורת הגוף שהוא ו' דהויה, וצורת אדם, שה"ס הוי"ה במילוי אלפין שבגי' אדם. וכשמסתכלים, הנה הזרועות שמצד זה, ימין, ומצד זה, שמאל, הן מתחברות בגוף הזה, שהוא ו', באפן שאינו נראה, רק הגוף בלבד. משום שכולם כלולים בו. להיותו חסדים כמו ימין, ולהיותו ג"ר כמו החכמה שבשמאל. וע"כ אין ימין ושמאל נראים בו, אבל כולל אותם בתוכו.