זהר

קכב) ושפחה רעה איהי קבורה, ובה אסירא לגבירתא. ואיהי שבתאי, קרה ויבשה, בקבורתא דעפרא, ואיהי מות דעניותא דאורייתא, ואיהי קבורת עני, מכוסה בה בשבע מיני מדורות, דאיהי כלילא משבע ככביא, כמה דשבת מלכתא כלילא משבע. ואינון שבע ככביא מסטרא דגבירתא שבע שני השבע, מסטרא דשפחה שבע שני הרעב. דעלייהו אמר נביא לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי יי'.

פירוש הסולם

קכב) ושפחה רעה איהי וכו': ושפחה רעה היא בחינת קבורה, ובה אסורה גבירתה. והשפחה רעה היא שבתאי, שהיא קרה ויבשה בקבורה בעפר, והיא המות של עניות בתורה, שאמרו עליה, עני חשוב כמת. והיא קבורת עני, המכוסה בה בשבע מיני מדורים, כי היא כלולה משבע ככבים, כמו גבירתה, שבת המלכה, כלולה משבע ספירות, ואלו שבע ככבים, מצד הגבירה, הם שבע שני השבע, מצד השפחה הם שבע שני הרעב. שעליהם אמר הנביא, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'.