זהר

קכב) ת"ח, נהרא דנגיד ונפיק, אשקי לכל גינתא, ורוי לכל אתר ואתר, כמה דאוקימנא, עד דמלי לההוא אתר בגנתא, דאקרי באר מים חיים. ומתמן אתזנו עלאין ותתאין, כד"א ומשם יפרד.

פירוש הסולם

קכב) ת"ח נהרא דנגיד וכו': בוא וראה, נהר הנמשך ויוצא, שהוא יסוד, משקה לכל הגן, שהוא מלכות, ומרוה לכל מקום ומקום, כמו שהעמדנו, עד שממלא לאותו מקום של הגן, הנקרא באר מים חיים, שהוא יסוד המלכות, שמשם נזונים העליונים ותחתונים. כמש"א, ומשם יפרד וגו'.