זהר

קכב) אמר רבי שמעון ארימת ידאי בצלותין לעילא, דכד רעותא עלאה, לעילא לעילא, קיימא על ההוא רעותא, דלא אתידע, ולא אתפס כלל לעלמין, רישא דסתים יתיר לעילא, וההוא רישא, אפיק מאי דאפיק, ולא ידיע, ונהיר מאי דנהיר, כלא בסתימו.

פירוש הסולם

קכב) אמר ר' שמעון וכו': אמר ר"ש הרימותי ידי למעלה בתפילה. כי בא לגלות סדר אצילות ג"ר דא"א הנקראים כתרא, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה, ואיך עולים לרישא דלא אתיידע, שה"ס א"ס ב"ה. שהוא ענין גבוה ונסתר מאד. ע"כ התפלל שגילוי הסודות הללו יהיה לרצון לפני השי"ת.
דכד רעותא וכו': כאשר רצון העליון למעלה, למעלה שה"ס כתרא דא"א, עומד ונתקן על אותו רצון שלא נודע ולא נתפס לעולם, שה"ס ראש עתיק הנקרא רישא דלא אתיידע, נעשה כתרא דא"א משום זה, ראש הסותם ביותר למעלה. וראש הזה האציל מה שהאציל, ולא ידוע, הוא מוחא דאוירא דא"א. והאיר מה שהאיר, בדרך סתום. הוא מוחא סתימאה דא"א. וטעם הדברים מבאר לפנינו.