זהר

קכב) אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל, עאל להאי תם, ולגו דרגין דיליה, דאקרון כחדא ים. והיינו תמים. לבתר אסתלק אברהם, ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה.

פירוש הסולם

קכב) אברהם לא אתפקד וכו׳: אברהם לא נצטוה על פריעה. וכאשר נכנס, דהיינו כשמל את עצמו, נכנס לאותו תם, ולתוך המדרגות שלו שנקראים יחד ים, והיינו תמים, שהוא אותיות תם ים. אח״כ נתעלה אברהם ונכנס לפנימיות, ונקשר עם ימין העליון.
פירוש. כבר ידעת, שג׳ קליפות הטמאות ה״ס עור הערלה, והם בחינות שור המועד. ונוגה, ה״ס עור הפריעה, שאחר שנפרדה ממנה הערלה, שה״ס הטומאה, נעשתה לבחי׳ שור תם. שע״י הפריעה ממשיכים שור התם ממלכות שיגח וימית הזוהמא והפסלות שבו, ואז נהפכה הנוגה, לבחינת שור תם ממש. וכולה קדושה. ואברהם לא נצטוה על הפריעה, אלא על המילה לבדה, ונמצא שע״י המילה, שהיא הסרת הערלה שהיא שור המועד, בא אברהם לבחינת שור תם, שה״ס עור הפריעה, וז״ש, אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל עאל להאי ת״ם ולגו דרגין דיליה. דאקרון כחדא י״ם, כלומר שלא המשיך שור תם מן המלכות שיטהר עור הפריעה, שה״ס הנוגה ונתגלה החכמה, כמו יעקב, אלא שהמשיך מדרגות החסדים מן המלכות שנקראת שור תם, אשר חסדים אלו כלולים מתם, ואינם ממש שור תם, שהוא בחינת שמאל, וז״ש, ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים, דהיינו מדרגות החסדים הכלולים ויוצאים מתם, והם נקראים ים. והיינו תמים, שפירושו, ים הכלול מתם, ולא תם ממש. והוא מטעם שלא עשה פריעה. ועוד נשאר פסולת בעור הנגה. וז״ש לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, דהיינו שעלה למעלה לז״א ואתקשר עם ימינא עילאה, שהוא חסד דז״א. והשאיר תקון עור הפריעה ליעקב.