זהר

קכא) פתח ואמר, ויאמר לי עבדי אתה וגו', הכא בצלותא דבעי בר נש לצלאה קמיה דקודשא בריך הוא, דאיהי פולחנא חדא רבא ויקירא, מאינון פולחנין דמאריה. תא חזי, אית פולחנא דקב"ה, דקיימא בעובדא, דאיהו פולחנא דקיימא בעובדא דגופא, ואיהו פולחנא. ואית פולחנא דקב"ה, דאיהו פולחנא פנימאה יתיר, דאיהו עקרא דכלא, קיימא בההוא פולחנא פנימאה, דאיהו עקרא דכלא.

פירוש הסולם

קכא) פתח ואמר ויאמר וכו': פו"א, ויאמר לי עבדי אתה וגו'. המדובר הוא כאן, בתפלה שהאדם צריך להתפלל לפני הקב"ה, שהיא עבודה אחת גדולה ויקרה מעבודות אדונו. בוא וראה, יש עבודת הקב"ה העומדת במעשה, שהיא עבודה העומדת במעשה הגוף, דהיינו המצות התלויות במעשה. והיא עבודה. ויש עבודת הקב"ה, שהיא עבודה פנימית יותר, שהיא עיקר הכל, והיא עומדת בעבודה הפנימית ההיא שהיא עיקר הכל. דהיינו מצות התלויות בדבור וברצון הלב.